הצלחה: הוכחנו שהתביעה לזמני שהות שווים לא הייתה כנה. זמני השהות לא הורחבו

תקציר

הורים לפעוט התגרשו, ונהגו בפועל באופן בו ביתו העיקרי של הילד היה ביתה של האם, והאב היה לוקח אותו לזמני שהות מצומצמים ללא לינה במהלך השבוע. לאחר תקופה האם ביקשה לעבור להתגורר בעיר אחרת עם הפעוט, חרף סירוב האב. בית המשפט דחה את עמדת האב ואישר את המעבר. האב שלא קיבל את ההחלטה, פנה להגיש בקשה בהליך נפרד, להרחבת זמני השהות.

בית המשפט קיבל את עמדתנו, שאין מדובר בבקשה כנה להרחבת זמני שהות, וקבע שהאב בפועל לא הראה כל נכונות להרחיב את זמני השהות עם הילד. לבסוף פסק בית המשפט, כי זמני השהות ימשיכו להתקיים כפי שהיו עד עתה.

רקע

אם לפעוט ביקשה להתגרש מהאב ופנתה אלינו לקבלת ייצוג משפטי.

במשך תקופה האב פגש מרצונו בפעוט רק בזמנים מצומצמים, וללא לינה במהלך השבוע. עד אשר ביקשה האם לעבור לעיר מגורים אחרת, לנוכח זמני השהות המצומצמים ממילא של האב עם הפעוט, ולאור כך שמצאה עבודה שתכלכל אותה ואת הפעוט באופן הגון יותר. חרף התנגדות האב, בית המשפט קיבל את בקשתה של האם לעבור לעיר אחרת.

האב שלא קיבל את החלטת בית המשפט, פתח בהליכים משפטיים ודרש חלוקה שווה של זמני השהות. האב שמאז לידת הפעוט לא היה מעורב באופן פעיל בחייו, לא הבין בפועל את המשמעות הכרוכה בכך ואת האחריות הרבה המלווה לזמני שהות נרחבים.

האם לא התנגדה לחלוקה שווה של זמני שהות, אך בפועל האב יכל לשהות עם הפעוט רק בזמנים מצומצמים וללא לינה במהלך השבוע, ולכן ביקשה האם שזמני השהות עם הילד לא יורחבו על הנייר בלבד.

האתגרים עמם התמודדנו בתיק זה

משמורת משותפת וחלוקה שווה של זמני שהות הם אידיאל נהדר, כשהוא מתקיים בפועל, ותואם את טובת הילדים.

במקרים בהם הורה מבקש הרחבת זמני שהות על הנייר בלבד, מבלי שבפועל הוא נוהג לפיכך או מבין את האחריות הכרוכה בכך, התוצאה יכולה להיות הרת אסון. במקרה זה נאלצנו להוכיח לבית המשפט, כי התביעה להרחבת זמני שהות הינה "מס שפתיים" בלבד, הנולד מתוך אינטרסים שונים, שאינם עולים בקנה אחד עם טובת הילד.

ההישגים שלנו

1. על אף טענות האב שהוא רוצה להרחיב את זמני השהות, הוכחנו שבפועל האב, מרצונו, בחר לקיים זמני שהות מצומצמים עם בנו הפעוט.
2. שכנענו את בית המשפט שאין לשנות את מקום מגוריה של האם, לאחר שבהליך נפרד, בית המשפט אפשר לאם לעבור למקום מגורים אחר.
3. שכנענו את בית המשפט כי במקרה זה, לאור זמני שהות מצומצמים ביותר של מספר שעות בשבוע, האם אינה חייבת לממן או להשתתף בהסעות הילד לבית אביו.
4. בית המשפט קיבל את עמדתנו, שטובת הילד להמשיך לגור בבית אמו כביתו העיקרי.
5. משמעות ההחלטה היא שזמני השהות לא יורחבו, אלא ימשיכו להתקיים כפי שהתקיימו עד עתה, בהתאם לרצון שהפגין האב בפועל במפגשים מצומצמים, ובהתאם לטובת הילד.