החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר נכנס לתוקף ביולי 2016, נחקק במטרה ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום ועל מנת לצמצם את ההתדיינויות בערכאות השיפוטיות, תוך התחשבות בכל ההיבטים הנוגעים לסכסוך המשפחתי ובטובת הילדים.
מה קובע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה?
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ה-2014, קובע כי על מי שמבקש לפתוח הליך בעניין סכסוך משפחתי, להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, שלא תכלול טענות או עובדות הנוגעות לסכסוך עצמו.
את הבקשה ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שבסמוך למקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
מהו הליך יישוב סכסוך הקבוע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה?
הליך יישוב סכסוך הוא למעשה הליך גישור שמתבצע על ידי יחידת הסיוע הסמוכה לערכאה השיפוטית, בליווי צוות מקצועי בעל הכשרה בטיפול וגישור במשפחה. עם הגשת הליך יישוב הסכסוך, מתחילה תקופה של עיכוב הליכים, במהלך התקופה של עיכוב ההליכים, הצדדים מנועים מלהגיש תביעות הנוגעות לסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (אלא במקרים חריגים בלבד).
מי חייב להגיש הליך יישוב סכסוך בהתאם לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה?
בני זוג הנמצאים בסכסוך ביניהם, הורים הנמצאים בסכסוך ביניהם או הורים הנמצאים בסכסוך עם ילדיהם ומבקשים להגיש תביעה באחד העניינים שלהלן:
- ענייני נישואין וגירושין (פרט לתביעת גירושין או להתרת נישואין בהסכמה).
- תביעות לאיזון רכוש ויחסי ממון בין בני זוג (פרט לתביעות בענייני ירושה).
- מזונות או מדור של בן זוג, או של ילד.
- כל עניין הנוגע לילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (פרט לתביעה להחזרת ילד חטוף ולבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ).
- תביעת אבהות או אמהות (פרט לתביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים).
- תבעת מזונות או מדור של בגיר שטרם מלאו לו 21 מהורה או הורים.
מה הם שלבי הליך יישוב הסכסוך הקבועים בחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה?
הגשת בקשה ליישוב סכסוך – יש להגיש לערכאה השיפוטית שנבחרה טופס בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016.
זימון הצדדים לפגישת מהו"ת ראשונה – הצדדים מחוייבים להתייצב לפגישת המהו"ת, ללא ליווי עורך דין. אי התייצבות לפגישה דינה כאי הגעה לדיון בבית משפט, ועשויות להיות לה השלכות רבות.
כך למשל ניתן לדחות בקשה ליישוב סכסוך במקרה שהמבקש לא התייצב, דחיית הבקשה תאלץ אותו לפתוח הליך חדש אם יהייה מעוניין להגיש תביעה; לסגור את הליך יישוב הסכסוך במקרה שהמשיב לא התייצב, סגירת ההליך תאפשר למבקש להגיש באופן מיידי תביעות לערכאה השיפוטית אותה יבחר; ואף ניתן לחייב את הצד שלא התייצב בהוצאות.
חתימה על טופס "הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה" –
- בטופס זה על הצדדים להודיע בהתאם לאחת מהאפשרויות: הצדדים מעוניינים להמשיך בהליך יישוב הסכסוך ולהמשיך לעכב את ההליכים (כך שלא יוכלו להגיש תביעות בעניין הסכסוך המשפחתי).
- הגיעו להסכם בעניין הסכסוך המשפחתי.
- לא הגיעו להסכם בעניין הסכסוך המשפחתי ובעניין הארכת תקופת עיכוב ההליכים.
פגישות מהו"ת נוספות – החל מהפגישה השנייה, הצדדים רשאים להגיע מלווים בעורך דין מטעמם. יתאפשרו עד 4 פגישות מהו"ת לכל היותר.
סגירת הליך יישוב הסכסוך – במקרה שהצדדים לא מעוניינים להאריך את עיכוב ההליכים או בתום תקופת עיכוב ההליכים, הליך יישוב הסכסוך יסתיים, וניתן יהא להגיש תביעות בהתאם לקבוע בחוק.
האם החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה משפיע על מרוץ הסמכויות?
בישראל ישנה סמכות מקבילה לדון בעניינים הנוגעים לגירושין לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה. קביעת הערכאה השיפוטית שתדון בעניינים אלה מתבצעת בהתאם ל"מירוץ הסמכויות", לפיו הצד הראשון שמגיש תביעת גירושין, הוא זה שבוחר בערכאה השיפוטית בה ידון ההליך.
בטרם לחקיקת החוק להסדר התדיינויות, הליך גירושין היה נפתח בהגשת תביעה גירושין לבית הדין הרבני וכריכת העניינים הנוגעים לגירושין או בהגשת תביעות לבית המשפט לענייני משפחה בכל העניינים הנוגעים לגירושין.
החוק להסדר התדיינויות, המחייב הגשת בקשה ליישוב סכסוך, לא שינה את המהות של מירוץ הסמכויות, אלא הוא רק "מעכב את ההליכים".
מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי להגיש במשך 15 ימים לאחר סיום הליך יישוב הסכסוך, תביעה לערכאה השיפוטית בה יבחר, והצד השני מנוע בכל אותה עת מלהגיש תביעות. לאחר תום 15 הימים, מרוץ הסמכויות נפתח מחדש לשני הצדדים, ומי שיגיש ראשון את התביעה הוא שיבחר באיזו ערכאה יתנהל ההליך.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מחייב הליך גישור בטרם להליכים בערכאות השיפוטיות
בשורה התחתונה, החוק להסדר התדיינויות נחקק במטרה שסכסוכי משפחה יתנהלו בדרכי שלום, תוך נסיון להגיע לפשרה בהליך גישור שעשוי לחסוך לכם זמן, כסף ומשאבים נפשיים רבים, בטרם להגעת ההליכים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
עורך דין לענייני משפחה ילווה אתכם בהליך, ימנע מכם לעשות טעויות, ואף יוכל לסייע לכם במקרים המתאימים להגיע להסכם.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר