הורות לאחר המוות [מדריך משפטי]

הורות לאחר המוות היא מקרה של שימוש בזרעו של גבר לאחר שהוא נפטר. סוגייה זו מעלה שאלות משפטיות, פילוסופיות, אתיות ודתיות כבדות משקל. שאלות אלה אינן מקבלות מענה מפורש בחוק בישראל.

בהעדר מענה מפורש בחוק, כיצד פוסק בית המשפט בסוגיית הפריון שלאחר המוות? האם הזכות להיות הורה לאחר המוות קיימת בישראל? ומתי ניתן לעשות שימוש בזרע של נפטר? במדריך המשפטי שלפניכם נסקור את כל מה שחשוב לדעת על הורות לאחר המוות במדינה שנחשבת כ"מעצמת פריון".

איך מתנהל הליך בקשה לשימוש בזרעו של נפטר?

הליך בקשה לשימוש בזרעו של נפטר מתחיל בשעון מתקתק, שכן לאחר שאדם נפטר ניתן לשאוב זרע בטווח קצר ביותר של יממה עד יממה וחצי לאחר פטירתו. לפיכך ההליך נפתח בבקשה דחופה לשימוש בזרע מן המת לבית המשפט לענייני משפחה.

ככלל בית המשפט מורה על שאיבה מיידית של הזרע מבלי לדון בהליך בשל דוחק הזמן. לאחר שאיבת הזרע והקפאתו, למעשה מתחיל ההליך ובית המשפט מברר את העובדות ושומע את הצדדים.

לבסוף פוסק בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו האם ניתן לעשות שימוש בזרע שנשאב, בהתבסס על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחייה מספר 1.2202 מיום 27.10.23) והעדויות ששמע לפניו.

מתי ניתן לעשות שימוש בזרעו של נפטר

ניתן לעשות שימוש בזרעו של נפטר במקרים בהם רצונו המשוער של הנפטר היה שיעשה שימוש בזרע שלו לצורך הפרייה והולדת ילד לעולם לאחר מותו. לצורך בחינת רצונו המשוער של הנפטר בית המשפט מסתמך ככלל על ההבחנה בין שני מקרים:

הנפטר היה נשוי או שהייתה לו ידועה בציבור ערב מותו

במקרה שלנפטר הייתה בת זוג ישנה חזקה כי הוא היה מעוניין שהיא תעשה שימוש בזרעו לאחר מותו, אלא אם יוכח אחרת.

לא הייתה לנפטר בת זוג ערב מותו

במקרה שלנפטר לא הייתה בת זוג, ואישה שאינה בת זוגו תעשה שימוש בזרעו, יש להוכיח הסכמה מפורשת של הנפטר לעשות שימוש בזרעו לאחר מותו.

האם בת זוג לשעבר רשאית להרות מזרע הנפטר?

כאשר מדובר בבת זוג לשעבר, אין חזקה לפיה הנפטר התכוון שהיא תעשה שימוש בזרעו לאחר מותו.

יחד עם זאת, באפשרות האישה להוכיח כי רצונו המשוער היה שהיא תעשה שימוש בזרעו לצורך הפרייתה לאחר מותו.

כך למשל במקרה בו בני זוג התגרשו בטרם למותו של הנפטר, והאישה שאינה בת זוגו ביקשה לעשות שימוש בזרעו לאחר מותו, האישה נדרשה להוכיח כי הוא הסכים לכך.

במקרה זה האישה הוכיחה זאת באמצעות חתימתו של הנפטר על הסכמה לשימוש בזרעו בזמן הנישואין, ובאמצעות עדויות על כך שהנפטר לא שינה דעתו גם לאחר הגירושין, על היחסים הטובים ביניהם לאחר הגירושין, עדויות קרובי משפחתו של הנפטר שתמכו בעמדתה וכיוצ"ב.

האם אישה רשאית להרות מזרע של גבר זר שנפטר?

אישה רשאית להרות מזרע של גבר זר שנפטר, במקרים בהם ניתנה הסכמה מפורשת להולדת ילד לאחר מותו.

במקרים בהם הבקשה מוגשת על ידי הורים או קרוב משפחה אחר במטרה שאישה זרה תעשה שימוש בזרע, אין להם מעמד חוקי לעניין הבאת הילדים מזרעו. לפיכך, עליהם יהיה להוכיח, שהגבר נתן הסכמה מפורשת שהוא היה מעוניין שיעשה שימוש בזרעו, לא רק בעודו בחיים, אלא גם לאחר פטירתו.

עמדת בית המשפט בנוגע לשימוש בזרע המת

הורות לאחר המוות אינה מוסדרת בחוק, אלא היא מעוגנת באופן חלקי בהנחיות היועמ"ש והיא יציר הפסיקה. עמדת בית המשפט בנוגע לשימוש בזרע המת בכל מקרה שהבקשה אינה מוגשת על ידי בת הזוג, היא כי נדרשת הסכמה מפורשת לשימוש בזרע המת.

לעומת זאת עמדת בית המשפט בנוגע לשימוש בזרע המת היא מתירה כאשר מדובר בבקשה של אישה שהייתה במערכת יחסים זוגית עם הנפטר, וישנה חזקה כי הנפטר היה מעוניין בכך שיעשה שימוש בזרעו לאחר מותו.

בהתאם להנחיות היועמ"ש להורי הנפטר ולכל קרוב אחר, פרט לבת זוגו, אין מעמד חוקי לעניין הבאת ילדים מזרעו לאחר מותו, וככלל עמדת בת הזוג גוברת.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון פסק שבמצבים חריגים ונדירים בני המשפחה יכולים לסתור את החזקה לפיה הנפטר היה מעוניין בכך שבת הזוג תהרה מזרעו לאחר מותו, בהתבסס על ראיות שהתקיימו בטרם לפטירתו.

בת זוגו של הנפטר מייצגת את רצונו של הנפטר לעשות שימוש בזרעו לאחר המוות

בשורה התחתונה, כאשר מוגשת בקשה של בת זוג לעשות שימוש בזרע המת, בית המשפט בישראל נוטה להתיר את השימוש בזרע המת, בהתאם לחזקה לפיה רצונו המשוער של הנפטר היה שיעשה שימוש בזרעו, ובת הזוג שהגישה את הבקשה מייצגת את רצונו.

לעומת זאת בקשות המוגשות על ידי קרובי משפחה אחרים, אינן נחשבות כמייצגות את רצונו של הנפטר, הן נבחנות באופן קפדני יותר, ונדרשת הסכמה מפורשת של הנפטר לשימוש בזרעו לאחר מותו.