FreeLawAdvices_MainPic שוקלים להתגרש
FreeLawAdvices_MainPic שוקלים להתגרש
פנייה לייעוץ אישי



    לתשומת לבך: כמה מתגרשים בישראל?

    הסטטיסטיקות מצביעות על כך שכיום כל זוג שלישי בישראל עשוי להתגרש, אולם לא תמיד אחוז הגירושין בישראל היה כה גבוה.

    הגידול המשמעותי במספר הזוגות המתרגשים החל מאמצע שנות השבעים והגיע לשיאו באזור שנת 2009. במאמר זה ננסה להסביר מדוע חלה עלייה זו, מה הסיבות הנפוצות לגירושין וכיצד מנסה החוק להתמודד עם המציאות הזו.

    תוכן עניינים

    אחוז הגירושין בישראל

    על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתן לראות מגמת עלייה ניכרת באחוז המתרגשים בישראל לאורך השנים.

    על פי נתוני הדו"ח שיעור הגירושין בישראל בשנות ה-50 עמד על 1.1, כלומר, ביחס ל-1000 איש מאוכלוסיית ישראל, התגרשו 1.1 אנשים בממוצע.

    החל משנות השישים ועד לאמצע שנות השבעים חלה ירידה משמעותית של כ-27% באחוז המתגרשים בישראל.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      אולם מאמצע שנות השבעים החלה עלייה משמעותית באחוז המתרגשים בישראל, כאשר בשנת 2009 יחס המתרגשים עמד על 1.8 מתגרשים על כל 1000 איש, ועלייה של יותר מ-100% משנות השבעים!

      על פי נתוני הלמ"ס משנת 2009 ועד לשנת 2020 אין שינוי משמעותי באחוז המתגרשים בישראל, והוא נע בכל שנה בין 1.7 ל1.8 מתגרשים לאלף איש, כך שלמעשה שליש מהזוגות הנשואים בישראל מתגרשים.

      כיצד ניתן להסביר את מגמת העלייה באחוז המתרגשים?

      את מגמת העלייה באחוז המתגרשים בישראל ניתן להסביר בדרכים שונות, להלן כמה סיבות מרכזיות:

      ליברליות חברתית:

      לפני כחמישים שנה, גירושין ופירוק התא המשפחתי המתלווה אליהם נתפסו ככישלון משותף של בני הזוג.

      כיום, עם התקדמות החברה, הליברליות וההכלה שבה שוררת ההבנה כי גירושין הם אינם כישלון. גירושין אף יכולים להיות בהסכמה ובהבנה משותפת שלעיתים ההיפרדות תהפוך את החיים לטובים ומאושרים יותר לשני בני הזוג.

      עצמאות נשית כלכלית:

      בעבר נשים היו תלויות יותר בפרנסת הגבר, ולכן, נאלצו להישאר נשואות גם במקרים בהם חיי הנישואין היו קשים. אם מדובר בנשים להן היו ילדים החשש אף התעצם שבעתיים.

      כיום הנשים עצמאיות יותר, נמצאות בתפקידי מפתח ומסוגלות לפרנס את עצמן וילדיהן בעת הצורך – לכן תלותן בגבר ירדה ואחוזי הגירושין עלו בהתאם.

      שיפור באיכות החיים וההכנסה:

      במהלך השנים חל שיפור ניכר ברמת ההכנסה ואיכות החיים. מציאות זו מאפשרת לזוגות להינשא בשנית, ואף לשלם מזונות בעת הצורך לילדים מהנישואים הקודמים.

      מהם הגורמים הנפוצים לגירושין בישראל?

      ניתן לציין מספר סיבות נפוצות לגירושין בישראל:

      1. בעיות כלכליות: קשיים כלכליים בכלל במהלך החיים המשותפים, ומשבר כלכלי בפרט אותו עשויים זוגות לחוות בחייהם עלולים לפגוע קשות בחיים הנישואין ולהוביל לפרידה.

      2. נישואי בוסר: זוגות המתחתנים בגיל צעיר או במצב של חוסר בשלות ומוכנות נפשית לחיי הנישואין, עשויים לחוות קשיים משמעותיים יותר בחיי הנישואין שעלולים להוביל לגירושין.

      3. בגידה: הקושי הגדול הנובע ממעשה הבגידה הוא לאו דווקא האקט העצמו, אלא המשבר באמון והפגיעה הקשה בשל כך. לכן, גם אם בן הזוג הנבגד מקבל הבטחות כי המעשה לא יישנה, שיקום האמון והיחסים עשוי להיות קשה ולעיתים בלתי אפשרי.

      4. משבר של בן הזוג: החיים מורכבים, ולכן במהלך החיים המשותפים עשוי אחד מבני הזוג לחוות משבר מסיבות שונות כגון לידה, עבודה או תפיסות דתיות משתנות. משברים כאלו עשויים להעיב על הזוגיות ולשנות את מרקם היחסים בין בני הזוג.

      5. מחלוקות סביב הילדים: ילדים משותפים הופכים את חיי הנישואין למורכבים יותר. הדאגה לילדים הן בהיבטים הפיזיים והן בהיבטים החינוכיים והנפשיים עשויים להציף מחלוקות רבות בין בני הזוג.

      בנוסף, יכולות להיות מחלוקות סביב עצם הבאת הילדים לעולם הן בפעם הראשונה והן במספר הילדים אליו שואפים בני הזוג.

      התמודדות המחוקק עם העלייה באחוז הגירושין

      המחוקק שהיה ער למגמה ההולכת ורווחת בדבר הגירושין בישראל, ניסה להתמודד עם המציאות הזאת.

      בשנת 2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה – 2014. מטרתו של החוק היא לסייע לבני הזוג ומשפחתם להגיע להבנות משותפות ובדרכי שלום במידה ופרץ ביניהם סכסכוך משפחתי.

      בנוסף, החוק נחקק במטרה להוביל לצמצומו של הצורך בקיום דיונים משפטיים, ולהתחשב בטובת הילדים.

      על פי הוראות החוק, בטרם הגשת תביעת הגירושין, יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בקשה ליישוב הסכסוך. החל מרגע זה ישנה הקפאת הליכים של 45 יום לפחות, בהם לא ניתן להגיש תביעת גירושין.

      לאחר הגשת הבקשה ובמהלך הקפאת ההליכים, יוזמנו בני הזוג ליחידת הסיוע שנמצאת על יד הערכאה השיפוטית שאליה הוגשה הבקשה. בדרך כלל יתקיימו ארבע פגישות המכונות פגישות מהו"ת.

      בפגישות אלו יקבלו הזוגות סיוע והדרכה בדרכים שונות הכוללות במידת הצורך ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי וכיו"ב. בנוסף, יקבלו הזוגות מידע על ההליכים משפטיים, השלכות הגירושין ועוד.

      במידה ופגישות המהו"ת לא צלחו, יוכל כל אחד מבני הזוג להודיע ליחידת הסיוע לאחר חמישה ימים מתום הפגישה האחרונה, על המשך הליכים בערכאות שיפוטיות.

      *אנחנו עושים מאמץ שהתוכן המקצועי המופיע באתר freelawadvices יהיה מדויק, עדכני ויעיל. יחד עם זאת, האמור אינו תחליף לייעוץ פרטי עם עורך דין ואין להסתמך על המידע מבלי להתייעץ עם איש מקצוע.

      *יש לכם הצעות לעדכון/תיקון התוכן? אנא כתבו לנו כאן

      לייעוץ ראשוני חייג 077-2315790 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף