כיצד מחלקים מוניטין בגירושין?

בישראל זוגות רבים נישאים בגיל צעיר. בשל כך, פעמים רבות במועד הנישואין יהיו בני הזוג חסרי השכלה אקדמית או קריירה מפותחת. במצבים שכאלה, לפי רוב, גידול הילדים ואחזקת משק הבית ידרשו מאחד מבני הזוג לוותר על רכישת ההשכלה ולהקדיש את כל אונו ומרצו לטובת הבית והמשפחה.

במצבים מסוג זה, בן הזוג שמקדיש את עצמו לטובת הבית המשותף, מוגבל ביכולתו לטפח קריירה ולרכוש השכלה אקדמאית. במקביל לכך בן הזוג השני מפתח את עצמו מבחינה מקצועית על ידי רכישת השכלה אקדמית או על ידי פיתוח הקריירה.

הבחירה של אחד מבני הזוג "להקריב מעצמו" ולהימנע מפיתוחו האישי נעשית תוך ידיעה שהעמל הרב יישא פרי ויועיל לבני הזוג ולמשפחה בעתיד. אך באם מחליטים בני הזוג להתגרש, במצב דברים דומה, קורה שבן זוג אחד יוצא נשכר- בעל השכלה אקדמאית וקריירה מפותחת והשני- יוצא חסר כל.

ביחס למקרים מעין אלה קבעה הפסיקה כי מוניטין מהווה גם הוא נכס משפחתי, שהרי השגת המוניטין של בן הזוג שפיתח את עצמו לא היתה מתאפשרת ללא הסיוע של בן הזוג שעמל על אחזקת הבית ועל גידול הילדים. מוניטין אישי שצבר אחד מבני הזוג נחשב לנכס משותף ושייך לשני בני הזוג כאחד.

בניסיון לאמוד את שיעורו של המוניטין נתקל בית המשפט באתגרים. שהרי אין דרך מדויקת שבה ניתן למדוד ולהעריך פוטנציאל השתכרות עתידי בעקבות קיומו של מוניטין או בהיעדרו. לשם כך הגדירה הפסיקה מספר עקרונות שלאורם ניתן לבחון את כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג בהתייחס לקיומו/היעדרו של המוניטין האישי.

1. נכסי קריירה מוגדרים כנכסים שניתן לכמת בכסף.
2. הלכת השיתוף, שלפיה נקבעת חלוקת הנכסים בין בני הזוג במסגרת הליך הגירושין, נועדה להקנות מקצת מפירותיו התועלת הכלכלית של בן זוג אחד לאחר. תועלת שהופקה כמובן במסגרת הנישואין.
3. יש מקום למתן ביטוי לכישורים האישיים של כל אחד מבני הזוג ולרמת התמיכה שלה זכה אותו בן זוג לאורך הקשר. ראוי שבן הזוג התומך יהנה מפירות שהינם תוצר של תמיכתו.
4. אורכה של מערכת היחסים שניהלו בני הזוג
5. יכולת השתכרות עתידית תוך התייחסות לגילם של בני הזוג
6. נתונים אודות רכישת השכלה וצבירת ניסיון מקצועי וכן ויתורים שביצע בן הזוג השני בכדי לאפשר את קיומם.

בשל המורכבות הגדולה הקיימת בהערכת פוטנציאל ההשתכרות, תוך התחשבות בעקרונות רבים ושונים, בית המשפט נוקט בזהירות רבה במקרים מסוג זה ובוחן כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו.

הדרך המעשית להתחשבות בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי היא לעשות שימוש בהוראות חוק יחסי ממון ולדאוג לחלוקה שאינה שווה ומדויקת בין בני הזוג. אלא לחלק לפי נסיבות העניין ולפי ההישגים של בן הזוג שנהנה מהסיוע והתמיכה של האחר.