הצלחה: הוכחנו שטובת הקטינה לגדול אצל שני הוריה. נקבעה משמורת משותפת!

תקציר

אב בהליכי גירושין ביקש חלוקה שוויונית של זמני שהות עם הבת, חרף התנגדות האם. פנינו לבית המשפט בתביעה לאחריות הורית משותפת, בטענה כי האב הוא דמות משמעותית בחיי הילדה. בית המשפט קיבל את עמדתנו, קבע כי אין כל הצדקה להתנגדות האם, ופסק על חלוקת זמני שהות שוויוניים.

רקע

אב שביקש להתגרש מאשתו הגיע למשרדנו לקבל ייצוג לאחר שהאם הבהירה לו שהילדה נשארת אצלה. האם התקשתה לקבל את שינוי המצב המשפחתי והתעקשה שהילדה, בת כמעט 10, לא תלון אצל האב.

האב שהיה קשור מאוד לבתו, חיתל אותה מיומה הראשון, טיפל בה, דאג לה, נכח בכל אבן דרך בחייה, והיה שותף מעורב ומלא בגידולה, לא היה מוכן לאפשר לאף אחד להרחיק ממנו את בתו, ודרש חלוקה שוויונית של זמני שהות.

האתגרים עמם התמודדנו בתיק זה

כל תיקי הגירושין טומנים בחובם רגשות קשים ועזים, אך תיק זה כלל אתגרים ייחודיים.

מצד אחד, עמד אב מעורב, שהיה נוכח מאוד במשך כל חיי הקטינה, וביקש להמשיך להיות מעורב באופן מלא בחייה.

מהצד השני, עמדה האם שעקב נסיבות אישיות שלה, התקשתה לגלות גמישות ושיתוף פעולה עם האב, השליכה את הסכסוך הזוגי על יכולתו של האב לדאוג לבתם המשותפת, סירבה לכל הידברות, והתקשתה "לשחרר" את הבת ולאפשר לה המשך קשר תקין עם האב.

בשל הטענות הקוטביות של הצדדים, בית המשפט נאלץ להזמין תסקיר ואף למנות אפוטרופוס לדין לקטינה.

ההישגים שלנו

1. על אף שהאם התקשתה לקבל את הורותו של האב, פעלנו להדגיש את חשיבות האב בחיי בתו הקטינה, והצלחנו להוכיח לכל הגורמים שהקשר בין הילדה לאב הוא קשר חם וקרוב.
2. כל הגורמים המקצועיים שמונו בתיק זה, קבעו באופן חד משמעי שאין כל הצדקה להגביל את זמני השהות של האב עם הבת.
3. בנוסף קבעו הגורמים המקצועיים שטובת הילדה לשהות בשני הבתים, בהם היא מרגישה בנוח.
4. לבסוף בית המשפט קיבל את עמדתנו שטובת הילדה היא שיש לה שני הורים, ופסק על חלוקת זמני שהות שווים.
5. משמעות ההחלטה היא לא רק שהאב יוכל להמשיך לנהל קשר משמעותי עם בתו, אלא גם שטובת הבת לנהל קשר עם שני הוריה, תשמר.