חוק התרת נישואין, חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), התשכ"ט – 1969, קובע כי ענייני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה.
הליך התרת נישואין לא רלוונטי לבני זוג נשואים בני אותה הדת, שכן על בני זוג מסוג זה להתגרש בבית הדין הדתי אליו הם משתייכים – לדוגמה: יהודי – רבנות וכן הלאה.
למי מיועד הליך התרת נישואים?
- למי שמוגדר כ"חסר דת". דהיינו, אדם אשר אינו משתייך לדת כלשהי או שלדת שאליה הוא משתייך אין בית דין דתי ייחודי במדינת ישראל
- זוגות שנישאו ב"נישואי תערובת", כאשר כל אחד מבני הזוג משתייך לדת שונה.
- לבני זוג אשר הנישואים שלהם אינם מוכרים על ידי בתי הדין הדתיים.
להיכן תוגש תביעה להתרת נישואים?
בית המשפט ידון בהתרת הנישואים בהתאם לדין שחל על התרת נישואין במקום מושבם המשותף של בני הזוג. אם אינם גרים באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם לפי הדין שחל במדינה שבה גרו יחד לאחרונה, ואם לא גרו כלל יחד באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת הנישואין על-פי הדין שחל במדינה שבני הזוג הם אזרחיה.
אם בני הזוג אינם אזרחיה של אותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם על פי-הדין שחל במדינה שבה נערכו הנישואין.
אם אף אחת מהאפשרויות לעיל לא מתקיימת ניתן להכריע לפי דין שיחול על שני בני הזוג, רשאי בית המשפט לדון בעניינם של הצדדים על-פי הדין שחל במקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לבית המשפט צודק בנסיבות העניין.
כיצד מתירים נישואים ללא הסכמה?
כאשר צד אינו מסכים להתיר את הנישואים, על הצד המבקש את ההתרה להגיש תביעה דרך בית המשפט לענייני משפחה.
כתב התביעה יוגש עם מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג, תצהיר לאימות העובדות, אם התובענה היא להכרזה על ביטול הנישואין מעיקרם, יצורף אליה תצהיר של אדם אחר לאימות העובדות, תעודות הנישואין של בני הזוג או העתק מאומת או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ בה נערכו.
כתב התביעה אשר יוגש לבית המשפט לעניין זה יכלול פירוט הסיבות להתרת נישואין והנימוקים עליהם מתבססת התובענה, אם התובענה נסמכת על דין חוץ, תצורף לה חוות דעת של מומחה לדין החוץ, המבססת את העילה להתרת הנישואין, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין לגבי התובע, כולל תיקונים שנעשו ברישום ושאינם שינויי מען, תרגום לעברית של כל מסמך שצורף וכתוב בשפה אחרת, כשהוא מאושר.
מה השלבים שלאחר הגשת התביעה?
לאחר הגשת התביעה, על הצד השני יהיה להגיש את כתב הגנתו בנושא התביעה שהוגשה כנגדו.
בית המשפט לענייני משפחה יפנה אל ראשי העדה הדתית אליה משתייכים הצדדים, על מנת שאלה יתנו את חוות דעתם האם יש צורך בגירושין על פי אותה דת, ככל ובני הזוג בני דתות מוכרות שונות תשלח פנייה לכל אחד מראשי הדתות.
קביעתם של ראשי בית הדין תימסר בתוך שלושה חודשים (המועד עלול להתארך).
ככל בית הדין הדתי יקבע כי ישנו צורך בגירושין על פי דין דתי, לבית הדין הדתי יהיו כל הסמכויות הנלוות המוענקות לו בחוק לצורך ביצוע הגירושין,
אם ראש בית הדין הדתי קבע כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
בסופו של דבר, ובכפוף לכלל השלבים שהוזכרו לעיל, ביהמ"ש לענייני משפחה יחתן את פסיקתו בנוגע להתרת הנישואין תוך הכרעות בענייני רכוש, הסדרי שהות, וכיו"ב.
לסיכום, חתונה וגירושין מתבצעים בד"כ בבתי הדין המוכרים, ואולם אלו שאינם זכאים להינשא או להתגרש דרך המוסדות הדתיים, יצטרכו להגיש תביעה להתרת נישואים בפני בית המשפט לענייניי משפחה הרלוונטי בהתאם למפורט לעיל.
ראוי ורצוי להתייעץ עם עו"ד בתחום שמכיר את הפסיקות ואת דרך ניהול ההליכים מסוג זה, על מנת לחסוך בזמן ושהדבר יתבצע בצורה המקצועית ביותר.